#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האומר מעות אלו לשקלי, או שאביא מהם שקלי מה דין המותר למבואר במשנה?<p></p><p dir=""rtl"">ומה הדין בחטאת כה""ג?</p><p dir=""rtl"">ומה ההבדל בין חטאת לשקלים?</p>"	"לשקלי, לב""ש מותרו נדבה, לב""ה חולין.<p></p><p dir=""rtl"">לחטאתי לכו""ע מותרו נדבה, דאין בחטאת שיעור.</p><p dir=""rtl"">שאביא מהם (שקלי או חטאתי) בשניהם לכו""ע המותר חולין.</p>"	<br/>שקלים דף ו		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בגמ' פירשו דהא דפליגי ב&quot;ש וב&quot;ה באומר מעות אלו לשקלי, איירי במכנס פרוטרוט, אבל באומר אלו לשקלי אין הדין כן. מה הדין ?</p><p dir='rtl'>ואיך יתפרשו דברי ר&quot;ש מה בין שקלים לחטאת ?	"פליגי בגמ' אי לכו""ע חולין או לכו""ע נדבה.<p></p><p dir=""rtl"">והא דאמר ר""ש מה בין שקלים לחטאת, למ""ד דבזה כולם חולין א""ש דבריו דשקלים חלוקים מחטאת.</p><p dir=""rtl"">אך למ""ד דלכו""ע נדבה, היינו ממש הדין דחטאת. וצ""ל דאיירי ר""ש במכנס פרוטרוט, ואליבא דב""ה דהמותר חולין.</p>"	<br/>שקלים דף ו		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"המפריש שקלו או חטאתו, והוברר שאינו חייב,<p></p><p dir=""rtl"">או בסבור שחייב שנים והוברר לו שחייב אחד, מה דינו ?</p>"	הוברר שאינו חייב - אינו קדוש.</p><p dir='rtl'>הוברר שחייב אחד - דינו כמותר, ובחטאת נדבה, ובשקלים תלוי במח' אי נדבה או חולין.	<br/>שקלים דף ו		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בזמן שנשתנו המטבעות, האם נשתנה השיעור למחצית השקל ומנ&quot;ל ?	אם הוא גדול ממחצית השקל נותנים כהיוצא, ואף אם לא נתבטלה המטבע של מחצית השקל יכולים לתקן להביא גדול, וכמו בזמן שהיו בונים את בית המקדש. אך לא לפחות ממחצית השקל, וכדכתיב &quot;לתת עלינו שלישית השקל בשנה.&quot;	<br/>שקלים דף ו		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה למדו מקרא ד'לתת עלינו שלישית השקל בשנה'? (4)	שאין פוחתים ממטבע של מחצית השקל אף שיוצא מטבע קטן.</p><p dir='rtl'>שצריך לשלש שקלו ג' פעמים בשנה.</p><p dir='rtl'>שאין מטריחין על הציבור יותר מג&quot;פ בשנה.</p><p dir='rtl'>ג' קופות וג' הפרשות.	<br/>שקלים דף ו		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רבי יהודה טען לרבנן דכי היכי דחטאת אין לה קצבה, ה&quot;נ שקלים בזמן שמשתנים המטבעות, ואין טעם לחלק בדין מותרן. מה ענו לו חכמים ?	אף שיכול השיעור להשתנות מ&quot;מ יד כולם שווה, משא&quot;כ חטאת.	<br/>שקלים דף ו		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כנגד מה נותנים מחצית השקל ?<p></p><p dir=""rtl"">וכנגד מה מה שהוא עושה ו' גרמסין ?</p><p dir=""rtl"">וכנגד מה עשרה גרה ?</p><p dir=""rtl"">וכנגד מה טבעה ?</p><p dir=""rtl"">וכנגד מה כ' גרה בפדיון הבן ?</p>"	שחטאו בעגל בחצות.</p><p dir='rtl'>והיה זה בשעה שישית.</p><p dir='rtl'>ושעברו על עשרת הדברות.</p><p dir='rtl'>ושקבלו כל אחד מהי' שבטים שמכרו טבעא במכירת יוסף.</p><p dir='rtl'>שמכרו את יוסף שהוא בכור רחל בכ' כסף.	<br/>שקלים דף ו		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין מותר קיני זבים וזבות ואשמות ?</p><p dir='rtl'>ומותר עולה מנחה ושלמים ?</p><p dir='rtl'>ומותר הפסח ?</p><p dir='rtl'>ומותר מעות שנגבו לנזירים, או של נזיר מסויים ?	דברים השייכים לחטא לנדבה כחטאת.</p><p dir='rtl'>מותר עולה לעולה, מנחה למנחה, שלמים לשלמים.</p><p dir='rtl'>מותר הפסח לשלמים.</p><p dir='rtl'>מותר נזירים לנזיר אחר. מותר נזיר לנדבה.	<br/>שקלים דף ו		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין מותר עשירית האיפה של מנחת חוטא, ושל כה&quot;ג ?	של מנחת חוטא לנדבה כחטאת.</p><p dir='rtl'>של כה&quot;ג מח' ריו&quot;ח ור&quot;ל אי נדבה או יוליכם לים המלח.	<br/>שקלים דף ו		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ילפינן למותר הפסח שלמים מקרא ד&quot;אם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים.&quot; דהיינו דבר הבא מן הצאן.</p><p dir='rtl'>מנ&quot;ל דלאו היינו עולה או אשם הבאים מן הצאן ?</p><p dir='rtl'>[ואיך א&quot;ש עם הא דמן בכ&quot;מ למעט ?].	עולה - באה גם מן הבקר, וקרא משמע הבא רק מן הצאן.</p><p dir='rtl'>אשם - בא רק מכשבים, וקרא משמע מכל הצאן.</p><p dir='rtl'>ומן דכתיב בקרא למעט בין שנתיים ונקבות, אך משמע כל מין צאן.	<br/>שקלים דף ו		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט לא ילפינן מהא דאם מן הצאן קרבנו לעולה, שמותר פסח יהיה עולה, וכדילפינן בשלמים כה&quot;ג ? (2)	מותר נאכלים לנאכלים, ולא לשאינם נאכלים.</p><p dir='rtl'>מותר קדשים קלים לקדשים קלים, ולא לקדשי קדשים.	<br/>שקלים דף ו		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פסח ששחטו בשאר ימות השנה סתמא או לשם עולה, האם נעקר לשלמים ?</p><p dir='rtl'>ומה הדין בשחטו לשם עולה בפיגול, ולמאי נפק&quot;מ ?	"בסתמא ולשם עולה מחלוקת אם כשר לפסח או פסול.<p></p><p dir=""rtl"">לשם עולה בפיגול ספק ונפק""מ דאם ישתנה לעולה יהיה בו פסול, ואז לא יחול בו הפיגול.</p>"	<br/>שקלים דף ו		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן למדו להכשיר פסח שנשחט בכל השנה לשמו ושלא לשמו ?</p><p dir='rtl'>ומה הקשו ע&quot;ז בירושלמי בשקלים ותירצו ?	"מהא דסתמא נמי לשמו קאי, ומהני שלא לשמו.<p></p><p dir=""rtl"">והקשו דא""כ לשמו בשחיטה ושלא לשמו בזריקה יכשר, כמו סתמא.</p><p dir=""rtl"">ודחו דבסתמא נמי אינו כשר כה""ג.</p>"	<br/>שקלים דף ו		ירושלמי_שקלים
